רש"י על מנחות נ״ח

1 יכול יהא יחיד מתנדב ומביא כיוצא בה - שתי לחם דעליה קאי דכתיב שם קרבן ראשית וגו':

2 תקריבו - משמע ציבור:

3 אבל יהא צבור מביא - ב' הלחם נדבה שהרי מביאין שתי הלחם חובה והיכי דמי נדבת צבור כגון ממעות של שופרותיהם:

4 מה יש לך להביא - ל"ג לה בתורת כהנים ומאן דגריס ליה הכי קאמר מה יש לך להביא מהן חובה דהא ראשית חובה משמע דלא אשכחן קרבן ראשית:

5 אם נאמר כל דבש - לרבות חצי קומץ כדמפרש לקמן:

6 למה נאמר כל שאור - נגמר מדבש אי נמי לא לכתוב כל גבי דבש ונילף משאור:

7 שאור הותר מכללו - כדמפרש לקמן:

8 דבש הותר בשירי מנחות - אם רוצה ללוש ולטגן שירי מנחה בדבש מותר דכל מתנות כהונה נאכלות בגדולה כדאמרינן בפ' הזרוע והלחיים חולין דף קלב: לך נתתים למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין:

9 שאור לא הותר בשירי המנחה - כדאמרי' לעיל אפילו חלקם לא תאפה חמץ:

10 לאו שתי הלחם דקרבה נדבה - במזבח דאי מהנך דחובה לא מצי למימר דהא לא הותר במקדש דלא קרב למזבח:

11 לקרב עמהן - אשני כבשי עצרת קאמר דקריבים עם שתי הלחם והיינו הותרו מכלל במקדש לקרב עמהן:

12 בכורים נמי - שהיו מביאין עמהם עופות:

13 והסלים שבידן - של בכורים שביד הבעלים ניתנין לכהנים:

14 לעטר בכורים אתו - הנך עופות ולאו חובה נינהו והדתנן במסכת בכורים פ"ב מ"ד ומייתינן בלולב וערבה סוכה דף מז: הבכורים טעונין קרבן ושיר וברכה ולינה אמרינן בתלמוד ירושלמי דהאי קרבן שלמים הוא כתיב הכא ושמחת בכל הטוב וכתיב התם וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת ולאו קריבים עמהן חשיב להו שלא היו זקוקין זה לזה לבא יחד למקדש אלא חובה עליו להביא שלמים קודם לשם:

15 כל ששמו קרבן - אמר רחמנא דלא יקטירו משיריו דהכי כתיב בתר דההוא קרא קרבן ראשית ומקרא נדרש לפניו:

16 עוף שמו קרבן דכתיב ויקרא א׳:י״ד ואם מן העוף עולה קרבנו:

17 לוג שמן של מצורע - אין ממנו לאישים אבל קרבן איקרי כדאמרינן באלו מנחות לכל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע ובגופיה נמי כתיב ויקרא י״ד:י״ב והקריב אותו לאשם ואת לוג השמן ואי קשיא הרי קרב ממנו דאשם מצורע בא עמו לאישים כשתי הלחם משום כבשים הא לא קשיא דאשם לא שייך בהדי לוג לגמרי דאדם מביא אשמו עכשיו ולוגו עד עשרה ימים כדאמרן בהקומץ זוטא לעיל מנחות דף טו::

18 מאי קאמר - מאי שיעוריה דקאמר כולו ומקצתו:

19 חצי זית מנין - וכגון דאיתיה בעיניה:

20 עירובו - שעירבו עם מצה דלא מינכר:

21 אביי סבר יש קומץ פחות משני זיתים - ולא תקטירו לקומץ שלם משמע וכיון דיש קומץ פחות משני זיתים אשמעינן כל יתירא:

22 ויש הקטרה פחותה מכזית - והכי נמי אמרינן בהקומץ רבה לעיל מנחות דף כו. הקטיר קומצה פעמים כשרה הלכך אפילו פחות מכזית חייב:

23 ורבא סבר אין קומץ פחות משני זיתים - הלכך לא נפקא לן מהתם דתיהוי הקטרה בפחות מכזית ולרבא כי כל למימר אע"ג דלא מינכר שהרי עירבו:

24 משאור ומדבש - שעירבן יחד לוקה ארבע מלקיות:

25 לאו שבכללות - כל שאור דמשתמעי מיניה שאור ועירובין וכן כל דבש דמשתמעי מיניה דבש ועירובין אבל אי לאו כל משום שאור ודבש שכתב לך באזהרה אחת לא מקרי לאו שבכללות דלאו אכל חד קמהדר והכי משתמעא במס' נזיר דף לח: גבי מכל אשר יעשה מגפן היין:

26 איכא דאמרי תרתי לא לקי - משום כל שאור אע"ג דשאור ועירובין מצטרפין מינה והמקטיר עירובי שאור איכא שאור ועירובין לא לקי אלא חדא וכן חדא משום עירובי דבש:

27 ואיכא דאמרי אפילו חדא נמי לא לקי - דאין כאן לאו מיוחד דכל חד מינייהו לאו שבכללות אבל אלמנה וגרושה וחללה זונה לא הוי לאו שבכללות דלאו אכל חדא קאי הואיל ומפורשין בפירוש הלכך לקי עלייהו להכי נקט לאו דחסימה משום דעליה כתיב והפילו השופט וגו':